072-3952002
מהי רשלנות רפואית ? - שכטר ביר

מהי רשלנות רפואית ?

בעת קבלת טיפול רפואי אנו נדרשים לסמוך על הרופאים המטפלים בנו במסגרת בית החולים או קופת החולים באופן מוחלט, ומאמינים כי הם יביאו להשבת בריאותנו. על כן, קבלת טיפול רפואי איכותי, מהווה דרישה בסיסית ולגיטימית של המטופל ממטפלו. עם זאת, מידי יום אנו נתקלים במקרים רבים בהם הטיפול הרפואי שניתן למטופל אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. מקרים שכאלה מהווים רשלנות רפואית ומקימים למטופל הניזוק עילת תביעה.

כיצד בוחנים האם אכן התרחשה רשלנות רפואית? (חקיקה)

סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע מהי עוולת הרשלנות:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה"

המשמעות היא, שכאשר אנו רוצים לבחון האם אכן התרחשה רשלנות רפואית, יש לבחון האם בעל מקצוע רפואי כגון: רופא, לא נהג  בזהירות מספיקה, כפי שרופא סביר צריך לנהוג, כאשר הוא מטפל בלקוח.

כיצד בוחנים האם אכן התרחשה רשלנות רפואית? (פסיקת בתי המשפט)

1. חובת זהירות מושגית- האם באופן כללי בעל מקצוע רפואי ו/או פרה רפואי חייב להיזהר באשר הוא מטפל בפציינט שלו. ואכן בית המשפט קבע שבאופן כללי רופא ו/או מטפל חב כלפי המטופל.

2. חובת זהירות קונקרטית-  האם היה על הרופא ו/או על המטפל הספציפי לצפות את הנזק. גם כאן בתי המשפט מכריעים בשאלה זו, ברוב רובם של המקרים, בחיוב.

לאחר שענינו בחיוב על שני המבחנים הראשונים, עולה כי תוצאת המבחן השלישי הינו החשוב והמכריע ביותר-

3. הפרת חובת הזהירות- יש לבחון כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות כדי לבחון האם הופרה חובת הזהירות. הרופא הסביר הינו רופא אשר התנהלותו תואמת את הספרות הרפואית המקצועית העדכנית הקיימת בעולם הרפואה, הן מבחינת אבחון המקרה והן מבחינת אופי הטיפול.

כמובן שאין לטעות ולחשוב כי כל נזק הנגרם בעקבות טיפול רפואי מהווה רשלנות. המבחן אינו מבחן של "חכמים לאחר מעשה". באם נהג הרופא באופן סביר (גם אם לא הנכון ביותר!!) ואחראי בהתאם לפרקטיקה הרפואית הנוהגת, הרי שגם אם נגרם נזק, הרופא לא יישא בתוצאות.

המבחן אינו מבחן של "חכמים לאחר מעשה".

הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם:

גם כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, אין זה סוף פסוק. בשלב זה ייבחן הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, כלומר, מהם הסיכויים שבאם היה ניתן טיפול רפואי סביר המצב הרפואי היה שונה.

דוג': אדם הגיש תביעה על אבחון מאוחר של מחלת הסרטן. הוכח כי הרופא התרשל בכך שלא שלח את החולה לבדיקות מוקדמות אשר היו מגלות את התפרצות המחלה במועד מוקדם יותר. בית המשפט קבע כי חרף התרשלות הרופא, התביעה תידחה, שכן בכל מקרה, סיכויי ההחלמה של החולה לא היו משתנים גם אם המחלה הייתה מתגלה כשנה קודם וזאת לאור סוג הגידול הסרטני.

פרוצדורת הגשת התביעה:

1.פגישת ייעוץ: השלב הראשון הינו פגישת ייעוץ עם עו"ד מנוסה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. על הלקוח לפרט בפני עו"ד את כל פרטי המקרה, גם פרטים הנראים לו כלא חשובים. עו"ד מנוסה ומקצועי יידע לדלות נתונים ופרטים רלבנטיים.

2. איסוף חומר רפואי: השלב השני הוא איסוף כל התיקים הרפואיים מהמוסדות הרלבנטיים, לרבות מסמכים בנוגע לעבר הרפואי של החולה.

3. חוות דעת רפואית: השלב השלישי הוא פנייה לרופא מומחה בתחום הרלבנטי כדי לקבל חוות דעת אשר תקבע אם אכן הייתה רשלנות רפואית. חשוב לפנות לרופא בכיר שהינו "אוטוריטה" בתחום התמחותו. חוות הדעת הרפואית הינה בשני שלבים- ראשית מעריך המומחה האם בכלל, לדעתו, קיימת רשלנות רפואית ומהם סיכויי התביעה. השלב השני הוא הכנת חוות דעת מפורטת הכולל את רכיבי הרשלנות, חלופות הטיפול הרפואי וקשר סיבתי לנזק. לעיתים תידרש יותר מחוות דעת רפואית אחת. עלות חוות דעת רפואית מורכבת יכולה להגיע לסכום של 15,000-.ש"ח.

4. הגשת תביעה משפטית: לאחר קבלת חוות הדעת, עו"ד מכין תביעה משפטית ומגישה לבית המשפט הרלבנטי. בחלק מן המקרים, עוד בטרם הגשת כתב הגנה, יבקש הצד הנתבע לנהל מו"מ לפשרה. בחלק אחר של המקרים, אם בהמלצת בית המשפט ואם ביוזמה עצמאית, פונים הצדדים להליך גישור. תביעה משפטית יכולה להמשך כמה שנים ויכולה גם "להיגרר" לערכאות ערעור. עם זאת, פיצויים הנפסקים בתיקי רשלנות רפואית הינם גבוהים ביותר ביחס לפיצויים נזיקיים אחרים.

דוגמאות לתיקי רשלנות רפואית:

רשלנות בלידה, רשלנות בהריון, רשלנות בניתוח, רשלנות רופא משפחה, אבחון מחלות, טעויות במתן תרופות, רשלנות בטיפול בסרטן, התקף לב, אירוע מוחי, ניתוחי עיניים, טיפולי שיניים,  ניתוחים פלסטיים, זיהומים, רשלנות מד"א, רשלנות קופ"ח באי אישור בדיקה, רשלנות בברית מילה, תסחיף ריאתי ועוד'.

האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני אנא פנו ליעוץ משפטי אצל עו"ד.