072-3952002
תאונות דרכים- מהם ראשי הנזק אותם ניתן לתבוע? – שכטר ביר

תאונות דרכים- מהם ראשי הנזק אותם ניתן לתבוע?

 

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -  1975 [להלן: "החוק"], קובע כי נהג, נוסע והולך רגל, אשר נפגעו בתאונת דרכים בישראל, זכאים לפיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה.

סכום הפיצוי אותו יקבל הנפגע מחברת הביטוח נקבע לפי ראשי הנזק אותם הגדיר המחוקק. חשוב להדגיש כבר בראשית הדברים כי כל פיצוי נטען ונדרש, טעון הוכחה ובית המשפט לא יפסוק פיצוי באם ראש הנזק לא הוכח כמתחייב.

ראשי הנזק הנתבעים הינם דומים לראשי הנזק אותם ניתן לתבוע ע"פ פקודת הנזיקין, אולם במספר מקומות, המחוקק בחר להגביל את הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים וזאת לאור העובדה כי מעגל הזכאים לפיצוי הינו רחב מאוד (קיימת אחריות מוחלטת- לא משנה איך ארעה תאונת הדרכים ומי אשם) ולפיכך הפיצוי צומצם.

להלן נסקור את ראשי הנזק אותם ניתן לתבוע מחברת הביטוח, המדובר ברשימה ממצה אולם לא סגורה:

כאב וסבל- זהו ראש נזק שאינו ממוני ובא לבטא את "עוגמת הנפש" ממנה סבל הנפגע כתוצאה מתאונת הדרכים. ראש נזק זה מחושב ע"פ נוסחה מתמטית אשר לוקחת בחשבון את גילו של הנפגע, ימי האשפוז ואת אחוזי נכותו. הפיצוי המקסימאלי לפיצוי ע"פ ראש נזק זה, המגיע לאדם צעיר עם נכות מלאה (אך ללא ימי אשפוז) מגיע לסך בגבולות של 154,000-.ש"ח- חשוב לציין כי הסכום הנ"ל משתנה ומתעדכן ע"פ המדד החודשי. חשוב לדעת כי במקרים בהם לא נקבעה נכות רפואית צמיתה או במקרים בהם שיעור הנכות הינו פחות מעשרה אחוזים, יש סמכות ושיקול דעת לבית המשפט  לפסוק פיצוי כאילו נותרה לנפגע נכות בשיעור של עשרה אחוזים.

הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות- זהו ראש הנזק הגדול והמשמעותי ביותר, בדרך כלל. חישוב הפיצוי נעשה לאור תקופות אי הכושר להם נדרש הנפגע, אחוזי הנכות הזמנית ואחוזי הנכות הצמיתה. כמובן שבית המשפט עורך חישוב ע"פ תפקודיות הפגיעה ולוקח בחשבון הפסדים בפועל. החישוב לעתיד נעשה ע"פ אחוזי הנכות התפקודית ממנה סובל הנפגע במכפלת חודשי העבודה אשר צפויים לו ובמכפלה של מקדם היוון אקטוארי מתאים. חשוב לדעת כי החוק קבע תקרת שכר בגינה משולם הפיצוי- שילוש השכר הממוצע במשק.

קיימים מקרים בהם בית המשפט לא מצליח לאמוד את ההפסדים ואז הוא מפעיל את סמכותו וקובע פיצויים עיתיים, כלומר פיצויים המשולמים מעת לעת- המקרים הללו הינם חריגים ואינם שכיחים.

הוצאות רפואיות- נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל כל הוצאה בגין טיפול רפואי אותה נדרש לשלם. כמובן שרוב ההוצאות הרפואיות מכוסות בסל הבריאות ואתם לא נדרש הנפגע לשלם ולפיכך אינו זכאי גם לפיצוי. קיימים מקרים שנפגע תאונת דרכים יטען כי הכיסוי והטיפול הרפואי אשר ניתן דרך סל הבריאות אינו כיסוי/טיפול הולם ובית המשפט יכול לפסוק פיצוי גם טיפולים רפואיים פרטיים, גם אם קיים טיפול מקביל בסל הבריאות. הוצאות בגין טיפול רפואי הנדונים הינם הוצאות שהוציא ואשר צפוי הנפגע להוציא בעתיד, בגין טיפולים, עזרים רפואיים, אשפוזים וניתוחים.

 עזרת הזולת- באם בגין מצבו הרפואי של הנפגע זקוק הוא לעזרה בעבודות משק הבית וכיו"ב, זכאי הוא לפיצוי, לעבר ולעתיד, בגין כך. חשוב לדעת כי לעיתים הגם שהעזרה הניתנת היא על ידי בן משפחה והיא אינה ניתנת תמורת שכר, הרי שהיא שוות כסף וניתן לתבוע פיצוי גם בגין כך, באם מצבו הרפואי של הנפגע מצדיק עזרה שכזו.

הוצאות להתאמת דיור- באם בגין מצבו הרפואי של נפגע תאונת דרכים זקוק הוא לשינוי מבנה הדירה ו/או מעבר לדירה אחרת, זכאי הוא לפיצוי בגין כך.

הוצאות ניידות- נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין כל הוצאות נסיעה אשר נגרמו לו בגין תאונת הדרכים. המדובר בהוצאות בגין נסיעה בתחבורה ציבורית, מוניות, התאמת רכב חדש לנכה וכיו"ב, הכל בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע.

הוצאות משפט- נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין כל הוצאות המשפט אשר נגרמו לו בניהול ההליך המשפטי כנגד חברת הביטוח, הכל בהתאם לסביר ולמקובל. המדובר לשכ"ט עו"ד, צילומים, נסיעות לבית המשפט, אגרת משפט וכיו"ב.

לעניין תשלומים תכופים, ר' מאמרי בנושא זה.