תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה

 

באופן סטטיסטי עולה כי כמעט כמחצית מהנסיעות ברכב מנועי הינן נסיעות לצרכי עבודה או בדרך (הלוך או חזור) ממקום העבודה.

חוק תאונת דרכים בעבודה

החוק קובע כי כל תאונת דרכים אשר ארעה במהלך (ולצרכי) עבודה או בדרך לעבודה וחזרה, נחשבת תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

למעשה, כל נפגע עבודה אשר מוכר ככזה במחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי זכאי, בין היתר, לזכויות הבאות:

תשלום דמי פגיעה: באם הנפגע נאלץ כתוצאה מהתאונה להיעדר מעבודתו ונגרמים לו (או למעביד) הפסדי שכר, זכאי הוא להחזר של מרבית שכרו (75%) מאת המוסד לביטוח לאומי. למעשה, היעדרות מעבודה למשך 91 הימים הראשונים משולמת באופן אוטומאטי (באם המוסד אכן השתכנע כי ההיעדרות הינה כתוצאה מן התאונה) והיעדרות לפרק זמן ארוך יותר מחייבת קביעה של וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

החזר הוצאות: נפגע תאונת דרכים בעבודה זכאי להחזר הוצאותיו הרפואיות מאת מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.

תאונת עבודה תשלום פיצויים

תשלומים בגין נכות רפואית צמיתה: נפגע עבודה זכאי למענק חד פעמי באם וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה את נכותו הצמיתה על שיעור בין 9-19 אחוזים וזכאי לגמלה חודשית באם קבעה וועדה רפואית כי הוא סובל מנכות רפואית צמיתה בשיעור העולה של 20 אחוזים. גובה המענק והגמלה מחושב ע"פ השתכרות (מדווחת) לפני התאונה ושיעור הנכות.

(קיימות זכאויות נוספות לנפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי אולם הן פחות רלבנטיות לענייננו).

כאמור, לאור האמור לעיל, עולה כי כמעט מחצית מתאונות הדרכים בישראל הינן גם תאונות עבודה. במאמר זה אנסה להסביר את הנפקויות המשמעותיות ביותר (לעניות דעתי) הקיימת לנפגע תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה.

ראשית, חשוב לדעת כי החוק קובע כי נפגע תאונה שהינה תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה אינו זכאי לכפל פיצוי. כלומר, כל תשלומי המוסד לביטוח לאומי אשר משולמים לנפגע, או אמורים להיות משולמים בעתיד, מקוזזים מהפיצוי אשר זכאי הנפגע מאת חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה.

חריג: במקרים בהם נסע הנפגע ברכב שאינו רכב מעביד, יהיה זכאי הוא לפחות ל25% מהתגמולים אשר משולמים לו ע"י המוסד לביטוח לאומי, גם אם תביעתו נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

ראו גם: מידע משפטי בנושא אובדן כושר עבודה.

תאונת דרכים בעבודה – תביעת ביטוח לאומי

כאמור לעיל, בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי נושא במכלול ההוצאות הרפואיות ולפיכך יש להפנות את דרישות התשלום (אמבולנס, בית חולים, קופ"ח) למוסד לביטוח לאומי ולא לחברת ביטוח.

הנפקות המשמעותית ביותר בתאונות שכאלו הינה באופן קביעת שיעור הנכות הרפואית.

למעשה, בפני נפגע תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה עומדות שתי חלופות לקביעת שיעור נכותו בתביעתו כנגד חברת הביטוח באמצעות עורך דין לתביעות ביטוח –

ע"י וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי וע"י מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

החוק והפסיקה קובעים כי נפגעי תאונות דרכים שכזה, אשר פנה קודם לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, תחול קביעת הוועדה באופן אוטומטי על תביעתו כנגד חברת הביטוח. באם פנה הנפגע קודם אל המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, אזי תחול קביעת המומחה ולא קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

מרבית עורכי הדין מייעצים ללקוחותיהם שלא לפנות לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אלא לבחור במסלול המשפטי (מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט) מכיוון שבמרבית המקרים נוטות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לקבוע שיעורי נכות נמוכים יותר ביחס לקביעותיהם של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט. עם זאת, נפגע תאונת דרכים שבחר בחלופה זו, תוטל עליו במרבים המקרים תשלום עלות חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

חשוב לציין כי המוסד לביטוח לאומי אינו מחויב ואינו מאמץ את קביעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ולפיכך נפגע אשר נקבעה נכותו ע"י מומחה רפואי, יעמוד ויתייצב לאחר מכן אצל וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.